הנגשת אתר: מדריך מקיף להנגשת אתר בישראל
בעולם הדיגיטלי שלנו ההולך וגובר, הגישה למידע, שירותים והזדמנויות מתאפשרת במידה רבה באמצעות אתרי אינטרנט ופלטפורמות מקוונות. עם זאת, לא כולם יכולים לעסוק במרחבים דיגיטליים אלה ללא מאמץ. חסמי נגישות לרוב מונעים מאנשים עם מוגבלות להשתתף באופן מלא בתחום הדיגיטלי. מתוך הכרה בבעיה זו, מדינות ברחבי העולם פיתחו תקנות ותקנים כדי להבטיח נגישות לאתר, וישראל אינה יוצאת דופן. מדריך מקיף זה מתעמק בנוף של נגישות אתרים בישראל, בוחן את חשיבותו, המסגרת המשפטית, שיטות העבודה המומלצות והסיכויים העתידיים שלו.
מאמר זה עוסק בנושא חובת נגישות אתר בישראל
- הבנת נגישות אתר
- נגישות - חובה חוקתית
- תקנת נגישות
- הצהרת נגישות
- פטור נגישות אתר
- פרקטיקת נגישות
מדוע לבצע נגישות אתר?
נגישות לאתר ואפליקציות היא לא רק דרישה משפטית; זה ציווי מוסרי ומעשי. להלן סיבות משכנעות להשקיע בנגישות:
קהל מוגבר: אתר אינטרנט או אפליקציה נגישים יכולים לשמש קהל רחב ומגוון יותר.
אחריות חברתית: הפגנת מחויבות להכלה עולה בקנה אחד עם ערכי אחריות חברתית ותאגידית.
ציות לחוק: עמידה בחוקים ובתקנות הנגישות עוזרת למנוע השלכות משפטיות ותביעות אפשריות.
קידום אתרים: אתרים נגישים מניבים ביצועים טובים יותר בדירוג מנועי החיפוש, ומגדילים את הנראות.
הפחתת סיכונים: טיפול בבעיות נגישות מפחית את הסיכון לקבלת תביעות או תלונות הקשורות לנגישות
הבנת נגישות האתר
הימצאות האינטרנט בכל מקום היא עדות לכוחו הטרנספורמטיבי, ונוגע בכל היבט של החיים המודרניים. מחינוך ותעסוקה למסחר ומעורבות אזרחית, האינטרנט הפך לכלי הכרחי. עם זאת, ערכו מתממש במלואו רק כאשר הוא נגיש לכולם. למרבה הצער, זה לא המקרה עבור אנשים עם מוגבלות, שלעתים קרובות נתקלים במחסומים דיגיטליים שמונעים מהם להפיק תועלת מלאה.
נגישות אתרים היא פרקטיקה של עיצוב ופיתוח אתרים באופן שמבטיח שאנשים עם מוגבלות יכולים לראות, לנווט, לקיים אינטראקציה במרחב האינטרנטי. מדובר בהסרת המכשולים המונעים גישה שוויונית למידע ושירותים דיגיטליים
נגישות אתרים בישראל: יסודות משפטיים
ישראל הכירה בחשיבות הנגשת אתרים וקבעה מסגרת חוקית לאכיפתה. הבסיס החקיקתי העיקרי הוא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנחקק בשנת 1998. חוק זה מניח את הבסיס לקידום זכויות ושילובם של אנשים עם מוגבלות בהיבטים שונים של החיים, לרבות נגישות דיגיטלית.
אחת התקנות המרכזיות הנגזרות מחוק זה היא תקנות נגישות השירות (SAR), הידועה גם כסעיף 35. הונהגה בשנת 2013, SAR מתייחסת במפורש לנגישות אתרים. הוא קובע את הסטנדרטים והדרישות להנגשת שירותים דיגיטליים לאנשים עם מוגבלות.
תקנות נגישות אתרים בישראל: קידום ההכללה הדיגיטלית
תקנות נגישות הן אבן דרך במסע של ישראל לקראת הכלה דיגיטלית. התקנות מטילים חובות ברורות על ספקי שירותים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, להבטיח שההצעות המקוונות שלהם נגישות. התקנות חלות על מגוון רחב של שירותים דיגיטליים, לרבות אתרי אינטרנט, אפליקציות סלולריות ותוכנו
הצהרת נגישות
ספקי שירות נדרשים לפרסם הצהרת נגישות באתרים או באפליקציות שלהם. הצהרה זו צריכה לפרט את רמת תאימות הנגישות, מידע ליצירת קשר עבור פניות נגישות, וכל מגבלות נגישות ידועות.
בדיקה ודיווח: אתרים ואפליקציות חייבים לעבור בדיקות נגישות קבועות. על הספקים גם לדווח על מאמצי הנגישות שבוצעו באתר שלהם.
רמת נגישות
תקנות הנגישות מבחינות בין שלוש רמות תאימות: AA, AAA ו-AAA+. בעוד ש-AA הוא דרישת המינימום, AAA ו-AAA+ מייצגים רמות גבוהות יותר של נגישות. הכשרה: על נותני השירות להבטיח שעובדים המנהלים את תוכן האתר הן בעלי הכשרה וידע בנגישות אתרים. רכז נגישות: מינוי רכז נגישות האחראי לציות ולשמש כאיש קשר בנושאי נגישות היא חובה עבור ארגונים גדולים יותר. דרישות טכניות: התקנות קובעות קריטריונים טכניים ספציפיים לאתרי אינטרנט נגישים, המכסים תחומים כמו ניווט, טפסים, מולטימדיה ועוד.
פטור מנגישות: אלו עסקים לא חייבים לבצע נגישות אתר?
- עוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל-100,000 ₪ קיים פטור מלא מביצוע נגישות.
- בעל מחזור בין 100,000 ל-300,000 ₪ קיים פטור שצריך לחדש כל 3 שנים
- לבעל מחזור בין 300,000 ₪ עד 1,000,000 ₪, קיים פטור זמני למשך 3 שנים להנגשה של אתרים קיימים (אתרים שעלו לפני 26.10.2017) ובהתאם לעמידה במספר תנאים נוספים.
- פטור בשל אי היתכנות טכנולוגית לבצע נגישות אתר
- פטור לאתר עם מעט משתמשים: הפטור ניתן בצורה אוטומטית, במידה והאתר עונה על שני התנאים הבאים:
השימוש בו מותנה ברישום של המשתמש.
רשומים בו לכל היותר 500 משתמשים בכל זמן נתון.
הנגשת האתר: שיטות עבודה מומלצות
תקנות הנגישות מבחינות בין שלוש רמות תאימות: AA, AAA ו-AAA+. בעוד ש-AA הוא דרישת המינימום, AAA ו-AAA+ מייצגים רמות גבוהות יותר של נגישות.
הכשרה: על נותני השירות להבטיח שעובדים המנהלים את תוכן האתר הן בעלי הכשרה וידע בנגישות אתרים.
רכז נגישות: מינוי רכז נגישות האחראי לציות ולשמש כאיש קשר בנושאי נגישות היא חובה עבור ארגונים גדולים יותר.
דרישות טכניות: התקנות קובעות קריטריונים טכניים ספציפיים לאתרי אינטרנט נגישים, המכסים תחומים כמו ניווט, טפסים, מולטימדיה ועוד.
הנגשת האתר: מה צריך להנגיש וכיצד
נגישות לאתר כרוכה בשיקולים טכניים ועיצוביים כאחד. חשוב להבטיח שהתוכן הדיגיטלי ניתן לתפיסה, תפעול, מובן וחזק. כמה שיטות עבודה מומלצות כוללות:
חלופות טקסט: מתן תיאורי טקסט לתוכן שאינו טקסט, כמו תמונות וסרטונים, מאפשר לקוראי מסך להעביר מידע למשתמשים עם לקות ראייה.
ניווט במקלדת: הבטחת כל האלמנטים והפונקציות האינטראקטיביות שניתן לגשת ולהפעיל באמצעות מקלדת היא חיונית.
כותרות ומבנה: מבנה נכון של תוכן עם כותרות ברורות מקל על הניווט לכולם, כולל משתמשי קוראי מסך.
צבע וניגודיות: שימוש בניגודיות מספקת בין צבעי טקסט ורקע מועיל לאנשים עם ראייה לקויה.
טפסים ותוויות: יש לספק תוויות והוראות לשדות הטפסים, כדי להבטיח שהמשתמשים יוכלו להבין ולמלא אותם ביעילות.
נגישות מולטימדיה: סרטונים צריכים לכלול כיתובים ותמלילים מדויקים, מה שהופך את התוכן לנגיש למשתמשים חרשים וכבדי שמיעה.
עיצוב רספונסיבי: הבטחה שאתרי אינטרנט יהיו רספונסיביים ומסתגלים היטב לגדלי מסך שונים מועילה למשתמשים עם מוגבלויות שעשויים להשתמש במכשירים שונים.
